חזרה לבעיות שינה, נחרה והפסקות נשימה

הפרעות תנועה בשינה, RLS / PLMD

שיתוף העמוד:

RLS, תסמונת רגליים חסרות מנוחה, היא תחושת אי־שקט או צורך להזיז את הרגליים, לרוב בשעות הערב או במנוחה, עם הטבה בתנועה. היא עלולה להקשות על הירדמות ולפגוע באיכות השינה.

PLMD, תנועות גפיים מחזוריות בשינה, היא תופעה שבה מופיעות תנועות חוזרות ולא רצוניות של הגפיים במהלך השינה. היא יכולה להתקיים בנפרד, אך לעיתים קרובות מופיעה יחד עם RLS.

בבירור חשוב לשאול על תחושת אי־שקט ברגליים, "בעיטות" בלילה, ישנוניות ביום, רקע משפחתי, משק הברזל בגוף, ומגוון רחב של ויטמינים משום שתסמונת הרגליים חסרות המנוחה נקשרה גם למחסורים אלו. הטיפול תלוי בחומרה, בגורמים נלווים ובתוצאות הבירור.

שאלות ותשובות

איך אני יכול לדעת אם הילד שלי סובל מזה? הוא צעיר מכדי להסביר.

אצל ילדים צעירים, RLS לא תמיד יתואר כ"עקצוץ". בחלק מהמטופלים יש צורך מתמיד בחיכוך הרגליים זו בזו או בשמיכה, או שהילדים יבקשו עיסוי ברגליים לפני השינה. יש ילדים אחרים שהשינה שלהם "פרועה" מאוד, הסדינים מבולגנים בבוקר או שהם מתעוררים במיקומים הפוכים במיטה. כאבי גדילה הם תלונה נפוצה מאוד שלא קשורה בהכרח להפרעות תנועה בשינה, אולם בחלק קטן ממטופליי אני מתרשם ש"כאבי גדילה" רק בערב או בלילה היו הסימן המקדים למה שבהמשך אובחן כ-PLMD.

האם הפרעות תנועה בשינה קשורות לבעיות קשב וריכוז (ADHD)?

בהחלט. ישנו קשר הדוק ומבלבל. ילד שלא ישן טוב בגלל תנועות רגליים מחזוריות עשוי להפגין במהלך היום היפראקטיביות, חוסר שקט וקשיים בריכוז. במקרים רבים, טיפול בהפרעת השינה משפר משמעותית את התפקוד הקוגניטיבי וההתנהגותי, ולעיתים אף מייתר אבחנות שגויות של ADHD.

האם חסר בברזל הוא הסיבה היחידה לתופעה?

לא, אך הוא מהווה אחד מהגורמים השכיחים. ברזל חיוני לייצור דופמין במוח, והדופמין הוא האחראי על בקרת התנועה. עם זאת, גם חסרים בוויטמינים מקבוצת B (כמו B12 ופולאט), ויטמין D, או מגנזיום עלולים להחמיר את התופעה. בבדיקות הדם אנו מחפשים רמת פריטין (מחסני ברזל) גבוהה מזו שנחשבת "תקינה" באוכלוסייה הכללית כדי להבטיח שינה שקטה.

האם הילד שלי יצטרך לעבור בדיקה במעבדת שינה?

לא תמיד. אבחנה של RLS היא בעיקרה קלינית (על סמך סיפור המקרה ותיאור ההורים). עם זאת, אם יש חשד ל-PLMD או אם קיימת הפרעת נשימה נלווית (כמו נחירות), בדיקה במעבדת שינה (פוליסומנוגרפיה) תסייע לנו למדוד בדיוק את מספר הבעיטות בשעה ואת מידת הפגיעה שלהן ברצף השינה.

איך מטפלים בזה? האם זה עובר עם הגיל?

הטיפול הוא קודם כל פיזיולוגי, מטפלים בסיבה:

  • •איזון תזונתי: השלמת ברזל או ויטמינים לרמה אופטימלית.
  • •היגיינת שינה: הימנעות מקפאין (בשוקו/תה) וטמפרטורת חדר נוחה.
  • •טיפול תרופתי: במקרים קשים יותר קיימות תרופות המווסתות את פעילות המערכת העצבית בלילה.

לגבי העתיד, אצל ילדים רבים המצב משתפר משמעותית עם האיזון המטבולי והתבגרות מערכת העצבים.

האם יש קשר בין הפרעות תנועה לבעיות נשימה?

כן. לעיתים תנועות הגוף הן "תגובת התעוררות" של המוח למצוקה נשימתית (כמו דום נשימה בשינה). כרופא ריאות ושינה, אני בוחן האם התנועה היא הבעיה הראשונית, או שהיא רק סימפטום למאמץ נשימתי שהילד חווה.

יש לכם שאלות נוספות? ניתן לתאם ייעוץ במרפאה לבדיקה מקיפה והתאמת תוכנית טיפול.

לתיאום ייעוץ ←

האם המידע בעמוד הזה היה מועיל?

שיתוף העמוד

רוצים לקבוע תור?

ד״ר גיא שטויר – מומחה ברפואת ילדים וריאות

ד״ר גיא שטויר

מומחה ברפואת ילדים וברפואת ריאות ילדים, ורופא שינה

יצירת קשר

הכרמל 20, גני תקווה

שעות מענה

מענה קולי, בירורים וקביעת תור:
ימי חול 08:00–20:00
שישי וערבי חג 08:00–16:00

ביקורים פרונטליים:
ימי חול 16:00–21:30
שישי וערבי חג 08:00–16:00

*תורים טלפוניים בתיאום מראש 08:00–22:00
*אין להגיע למרפאה ללא תיאום תור מראש

דיסקליימר רפואי: האתר נועד למידע כללי ואינו תחליף לייעוץ רפואי אישי. במצב דחוף או בהחמרה משמעותית יש לפנות למוקד/מיון בהתאם לצורך.

טל"ח. מצאת טעות או חוסר דיוק? אנא שלח הודעה בוואטסאפ או הודע למזכירה ב 03-6127577

© 2026 ד״ר גיא שטויר – כל הזכויות שמורות

שליחת שאלה או בקשה למרפאה